חדשות

·        חמשת המ"מים

הגדרה: הדיווח לפי חמשת המ"מים מתבסס על מענה לחמש שאלות הממקדות את המידע החדשותי: מי, מה, מתי, מקום, מדוע.

תוכן ויזואלי להדגמה

שם הסרטון: חמשת המ"מים

מיקום: יוטיוב, מ-1:03 דקה ואילך

·        ערך חדשותי

1.       הגדרה: הערך החדשותי המיוחס לאירוע הוא הקובע אם האירוע יפורסם בתקשורת, וכמה מקום וזמן יוקצו לו. הערך החדשותי של אירוע נקבע על בסיס שישה קריטריונים:

1.      חשיבות: במובנים של התייחסות לחיי האדם ולמצבו הקיומי.

2.      רלוונטיות: מידת שייכותו ונגיעתו של האירוע לקהל היעד.

3.      ייחודיות: אירוע חריג, שונה ומפתיע.

4.      אישיות מפורסמת: אירועים העוסקים בחייהם של אנשי ציבור וידוענים.

5.      עניין אנושי: אירוע הטעון ברגשות עזים או הגובל בהתרחשות נס.

6.      עדכניות המידע: מידע חדש התורם להבנה של קהל היעד את המציאות ומסייע בקביעת עמדה.

ככל שהאירוע עונה על יותר קריטריונים, הערך החדשותי שלו עולה והוא זוכה ליותר זמן ומקום בתקשורת.

·        סוגי חדשות

הגדרות

חדשות קשות: דיווחים עובדתיים בעניינים פוליטיים, כלכליים ופליליים או דיווחים על אסונות למיניהם. חדשות קשות מאופיינות באקטואליות ובמידיות, ולכן הידיעות חייבות להתפרסם בסמוך למועד התרחשותן. ניתן להציגן עובדתית, לנתח ולפרש אותן. החדשות הקשות דנות במידע הנחוץ לקהל היעד המעוניין להתעדכן בנושאים החשובים עבורו.

חדשות רכות: כתבות המביאות את הסיפור האישי, סיפורים המעניינים את הציבור בהיותם עוסקים באירועים דרמטיים חייהם של בני אדם, בחולשות האנושיות ובמרקם החיים האנושיים. החדשות הרכות מתמקדות בהיבט האנושי או במרכיבי ה"צבע" של האירוע. ניתן לפרסם אותן גם שלא מיד עם התרחשותן.

חדשות לא-מתוכננות: אלו הן חדשות "קשות", אירועים שליליים ובלתי צפויים. אירועים המושכים תשומת לב.

חדשות מתוכננות: טקסים, עצרות, הפגנות וכדומה. מתקיימות בזכות הסיקור, אבל אין להן כמעט ערך כשלעצמן. מאפשרות דיווח מקצועי, כתבות פרשנות וכתבות עומק.

·        עובדה ודעה

הגדרות

עובדה: מעשה שנעשה, מאורע שהתרחש, פעולה, דבר שהתממש במציאות.

דעה: השקפה, עמדה הערכה ושיפוט.

·        ניו-ז'ורנליזם

הגדרה

הניו-ז'ורנליזם (העיתונות החדשה) מתאפיין בכתיבה עיתונאית אישית וסובייקטיבית. לניו-ז'ורנליזם שלושה סימני היכר מרכזיים:

1.      העיתונאי, בדומה לסופר, תפקידו לספר את המציאות מנקודת מבט סובייקטיבית במודע.

2.      העיתונאי נוקט עמדה, ממלא חלק אקטיבי בהתרחשות, מביע בגלוי את מחשבותיו, השקפותיו ורגשותיו.

3.      העיתונאי משתמש בסגנון כתיבה המתאפיין בשפה קלילה ומשוחררת, בסלנג, בביטויים ובמטאפורות.

] אסכולת סדר היום – מקס מקומבס (Max McCombs) ודונלד שואו (Donald Shaw)

הגדרה: תפיסה המצביעה על הדרך שאמצעי התקשורת משפיעים על החברה; הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסוים מתוך הדגשים באמצעי התקשורת. היקף הדיווחים ומרכזיות הדיון בסוגיה מסוימת הם הקובעים את מידת תשומת הלב שאותה סוגיה תזכה לה בקרב צרכני התקשורת ואת מקומה בסדר היום הציבורי. בכוחה של המדיה לקבוע את סדר העדיפות של הנושאים העולים לדיון ציבורי, להבליט את חשיבותה של סוגיה העולה לדיון או להסתירה.

·        ספין (סַחְרִיר) תקשורתי

הגדרה: פעולה יזומה שמטרתה להסיט את סדר היום התקשורתי והציבורי מעיסוק בעניין שאינו נוח לפוליטיקאי מסוים, לחברות, לעסקים או לאנשי ציבור, אל עבר עיסוקים המצויים באזורי הנוחות שלהם. מהלך זה שמבוצע מטעמו של גורם ספציפי, אדם או קבוצה, מכוּון למעשה לעַניין את התקשורת בסיפור חליפי או בשינוי פרטי הסיפור הקיים. הספין התקשורתי משתמש במבחר שיטות תמרון מניפולטיביות בעיתוי המתאים, כגון: ציטוטים פרובוקטיביים מדבריו של אישיות ציבורית כסיפור חליפי; הפצת עובדות מסוימות הרלוונטיות לשימוש התקשורת בעת יצירת הספין; הכחשה מרומזת של האישיות המסחררת[ או של הנושא ו/או האישיות המסתחררת; מציאת "אמת חבויה" כביכול שנחשפת בידיעה אחרת. הדרכים לייצר ספין תקשורתי רבות ומגוונות, אך המאפיין המשותף להן הוא היותן מהלכים טקטיים הננקטים לפרק זמן קצר, ותכליתם להסיט את תשומת הלב באמצעות כלים, כגון: מסרים קליטים וקצרים (סיסמאות), נושאים שנויים במחלוקת שמעוררים דיון ותכנים חזותיים (תצלומים).

·        תיאוריית הבניית המציאות – ג'ורג' גרבנר (1969)

הגדרה: תיאוריה המתמקדת בזיקה שבין המציאות לבין ייצוגה בתקשורת, באמצעות השאלה כיצד התקשורת מעצבת את תפיסת עולמה של החברה. לדוגמה, בעת שידורן של כתבות חדשותיות התקשורת שותלת במוחו של הצופה תמונות, שמייצרות בתודעתו תחושה שראה את הדברים במו עיניו ובאובייקטיביות גמורה, אף שכלל לא נכח במקום, וחרף העובדה שצילום הכתבה אינו מובא כפי שהוא אלא נערך טרם שידורו.

התקשורת מכתיבה לצרכניה במידה רבה את סדר חשיבותם של הנושאים שהיא מעלה לסדר היום, וכך החברה מוצאת את עצמה מנותבת לעסוק באותן סוגיות שהתקשורת מעוניינת לקדם, ויתרה מכך, אף לפי המינון והאופן שהתקשורת מנווטת אליהם. התיאוריה מתבססת על ההנחה שלפיה "שחקנים חברתיים" מנסים לייצר מראית עין של אובייקטיביות בסיקור נושאים שיש להם עניין סובייקטיבי בקידומם או בניתובם לכיוון המשרת את האינטרסים שלהם. אם אותם שחקנים הצליחו בהבניית המציאות, המציאות המובנית תיתפס כאובייקטיבית בעיני צרכני התקשורת, והם ייטו לפעול על פיה בלי להעריך מחדש את הנתונים הידועים להם, ובלי מודעות להקשר שיצר אותה. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה, המשרת אינטרסים של ההגמוניה ומחזק את אחיזתה במוקדי השליטה.

·        תיאוריית מרכז ופריפריה – אלי אברהם

הגדרה: תיאוריה הנגזרת מנקודת המבט של הבניית המציאות. המדינה נחלקת לשני סוגים של אזורים: מרכז ופריפריה, האזור האקטיבי-דומיננטי והאזור הפסיבי, בהתאמה. גופי התקשורת הגדולים נטועים תרבותית במרכז, ומשמשים להנחלה ולהחלה של ערכי המרכז וכלליו על אזורי הפריפריה התרבותית . הגדרת הפריפריה, בייחוד בהיבט התקשורתי, היא תרבותית, ואינה בהכרח גיאוגרפית. הביקורת הנמתחת על המרכז בכלל, ועל התקשורת בפרט, מתייחסת לניצול כוחו ומעמדו להעברה חד-כיוונית של מסרים וערכים למען שימור מעמדו הדומיננטי וניכוס עוצמה ושליטה. יחסי כוחות אלה תורמים להרחבת הפערים והאי-שוויון בין המרכז לפריפריה.

·        טקסט פתוח

הגדרה: תוכן תקשורתי המאפשר "קריאות" ופרשנויות שונות; צופים שונים ימצאו בטקסט פתוח משמעויות שונות, המתקבלות בשל ריבוי התפיסות, הרקע השונה של כל אחד מהם והשוני בהשקפת עולמו של כל צופה. הנחת היסוד של השימוש בטקסט פתוח היא שהצופים פעילים ובוחרים את הפירוש לתכנים, בניגוד לתפיסה הגורסת כי הקהל הוא סביל, וכי הטלוויזיה לפיכך אמורה לפנות אל המכנה המשותף הנמוך או הרחב ביותר של צופיה.

·        טקסט סגור

הגדרה: טקסט שפרשנותו היא חד-משמעית, לרוב בעלת גוון אידיאולוגי 

·        מרחק אידיאולוגי

הגדרה: המרחק הנוצר בין קבוצות עקב השוני במאפייניהן, ובעיקר בהקשרים של דת ולאום, מגדר והעדפה מינית, סביבת מגורים, מעמד כלכלי-חברתי וכן סביב ענייני מוצא. ככלל, ככל שהשונות במאפיינים גבוהה יותר, כך גדֵל המרחק האידיאולוגי בין הקבוצות. 

·        מסגור (framing) – טוד גיטלין, חוקר תרבות ותקשורת

הגדרה: המונח מסגור מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת ולהשפעה שיש להן על הציבור. המסגור מנתב את הציבור להבנה מסוימת, לפרשנות הרצויה ולארגון המידע או האירועים.

·        הערכים המרכזיים של העיתונאי

אובייקטיביות: היכולת להביא חדשות בצורה ניטרלית, מתוך התבססות על עובדות, בלי להביע השקפות אישיות.

דיוק: על העיתונאי לאמת מראש את הפרטים המשודרים – שמות מלאים מאויתים כהלכה, פרטים דמוגרפיים נכונים, נתונים סטטיסטיים, תצלומים ועוד – כדי לאפשר פרסום מידע מדויק ומהימן ככל האפשר ולהימנע מסילוף פרטים.

איזון: העיתונאי יקפיד על ייצוג שוויוני של שני הצדדים בסיקור.

·        סוגי עיתונים

עיתונות ארצית

הגדרה: העיתונות הארצית עוסקת בנושאים מהארץ ומהעולם, ומופצת לקהל בכל הארץ.

דוגמאות: "ידיעות אחרונות", "מעריב", "ישראל היום", "הארץ"

עיתונות מקומית

הגדרה: העיתונות המקומית מסקרת נושאים בקנה מידה מקומי, המעניינים את הקהילה היישובית ואת הסביבה הקרובה לה, ולרוב אינם מדוּוחים בעיתונות הארצית.

דוגמאות: "כוכב יקנעם", "רמלוד פלוס", "מבט מקומי – חדרה", "ידיעות חיפה", "כל זיכרון"

·       תקשורת מגזרית

הגדרה: אמצעי תקשורת המכוונים למגזר מסוים באוכלוסייה ומותאמים לצרכיו מבחינת תכנים, שפה ותרבות. התקשורת המגזרית מסקרת אירועים של המגזר וגם תכנים ארציים ובין-לאומיים.

דוגמאות: "יתד נאמן" (המגזר החרדי), "מקור ראשון" (המגזר הדתי), "ידיעות ברוסית" (המגזר הרוסי), "פנורמה" (המגזר הערבי).

·        סוגי עיתונות

עיתונות פופולרית

מאפיינים:

-        שטחית ומבדרת: פונה לרגש.

-        דרמטית וסנסציונית: "צהובה" והמונית, מציגה את הידיעות כחדשות מרעישות.

-        עממית: עשויה לבטא את קולו של האדם מן היישוב.

-        שפה פשוטה: שפת העיתונות הפופולרית היא שפה יומיומית, מדוברת.

-        ריבוי אלמנטים ויזואליים: הדגש הוא על המרכיבים הגרפיים, הוויזואליים והחווייתיים, כגון תצלומים, שימוש בצבעוניות ובכותרות בפונט גדול, להעצמת תחושותיו של הקורא.

עיתונות אליטיסטית

מאפיינים:

-        אינטלקטואלית: רצינית, מעמיקה, מספקת מידע, דעות וחומר למחשבה, פונה לאינטלקט.

-        ביקורתית: תורמת לפיקוח על השלטון במסגרת הדמוקרטית.

-        ממסדית: נותנת ביטוי לקולם של הגורמים הממסדיים.

-        מִשלב לשוני גבוה: השפה אקדמית, בעלת אוצר מילים מובחן ומאופק.

-        גרפיקה שמרנית: טקסט מרובה ותצלומים מועטים, העמודים נראים "נטולי צבע" וחזותם מחייבת התעמקות בטקסט.

·        תיאוריית ספירלת השתיקה – נואלה נוימן

הגדרה

הטענה המרכזית של התיאוריה שגיבשה נוימן היא שאמצעי תקשורת ההמונים מסוגלים לא רק להבנות את המציאות, אלא אף ליצור מציאות. כלומר, תקשורת ההמונים לא רק מעצבת דימויים של המציאות, אלא אף משתתפת בעיצוב המציאות עצמה. בטענה זו גלומים כוחות השפעה עצומים המיוחסים לתקשורת, והיא נסמכת על תובנה פסיכולוגית יסודית שלפיה האופן שפרטים בחברה תופסים את אקלים הדעה או את הלך הרוחות משפיע על נכונותם להשמיע את דעתם בפומבי. תובנה זו נגזרת מההנחה שבבסיס האסכולה ולפיה לפרט בחברה יש נטייה טבעית לקונפורמיות חברתית בשל חרדתו מפני בידוד מבחינה אידיאולוגית. לפיכך, אדם החש שאינו שותף לדעת הרוב, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסביבתו ובתקשורת, יעדיף לרוב שלא להביע את דעתו ברבים.