הכיתה כזירת תקשורת

דו שיח
מעמד של תקשורת בינאישית בין שני משתתפים המשמשים לסירוגין משגרים וקולטים של מסרים. יכול להתנהל באמצעי תיווך, למשל טלפון. מתאפשר משוב הדדי.

מודלים מעגליים
מודלים הלוקחים בחשבון את ההדדיות של תהליך התקשורת.

מודלים סמיוטיים
המודלים הסמיוטיים אינם עוסקים בתהליך התקשורת. הם מתעניינים בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו. המודלים האלה מניחים שמבנה המסר, תוכנו והפירושים השונים שניתן לייחס לו הם הגורמים העיקריים המסבירים את טיבה של התקשורת האנושית ואת בעיותיה.(מודל מרכזי בגישה זו: פיסק, מדבר על כך שכל אחד מפרש את המסר שמגיע אליו בצורה שונה שנובעת ממגוון נתונים כמו גילו, השכלתו, שייכו התרבותי,המגדרי, החברתי ועוד)

מודלים קוויים
מתארים את התקשורת כתהליך קווי חד-סטרי שבו המסרים זורמים בכיוון אחד מן המוען אל הנמען. (מודל מרכזי בגישה זו: לאסוול, שמדבר על השפעה חזקה של התקשורת עלינו)

תהליך תשורת

מוען – מישהו מכוון לשדר מסר מסוים.

מסר – התוכן של התקשורת.

נמען – אדם או ציבור גדול יותר שאליו מכוון המסר. לעיתים המסר נקלט גם על ידי מי שהמסר לא כוון אליו. למשל, בשיחה באוטובוס נוסעים נוספים שומעים את דברי המוען. לכן יש המציעים להבחין בין נמען – שאליו מכוונים הדברים, ובין הקולט, שקולט את המסר בפועל.

ערוץ (או המדיום) – דרכו ניתן להעביר את הסימנים מן המוען לנמען. אם הסימנים הם סימני כתב לשוניים כתובים, אזי הערוץ הוא הכתב. אם הסימנים הם תנועות גוף, אזי הערוץ הוא חזותי דינמי. הערוץ הוא הביטוי הפיזי של פעולת התקשורת, ואילו הקוד הוא כלל הסימנים ומשמעיהם.

משוב – בתקשורת בינאישית (ובתקשורת מקוונת. הספר נכתב לפני התפשטות התקשורת המקוונת אבל אי-אפשר להתעלם ממנה) קיימת זרימה מתמדת של תגובות – חזותיות, קוליות, או כתובות - מן הנמען אל המוען. תגובות אלה מספקות שני סוגי מידע: מידע על קליטת הסימנים; ומידע המשקף את עמדת הנמען לגבי תוכנו של המסר. לשני סוגי המידע הללו קוראים משוב.

סמיוטיקה

מדע החוקר מערכות של סימנים.

קוד

מערכת סימנים שבה משתמשים להעברת המסר. קליטת המסר והבנתו הן תהליך של פענוח, של ייחוס משמעויות לסימנים הנכללים בצופן. הלשון היא קוד. ניתן להשתמש במערכת הצבעים כקוד (למשל: דגל לבן כקוד לכניעה, דגל שחור כקוד לאבל, דגל אדום כקוד לסכנה), בשפת גוף כקוד, בסוגי צלילים כקוד (ההבדל בין אזעקה לצפירה) וכדומה.

רעש בתקשורת

יסודות מפריעים, המונעים קליטה מושלמת של הסימנים או פענוח מושלם של המסר. יסודות אלה מקורם בפגמים הנעוצים באחד או ביותר מחמשת מרכיבי התקשורת. לכל ההפרעות הפוטנציאליות שיכולות לחבל בתהליך התקשורת קוראים בשם "רעש". הרעש יכול לעוות את המסר או להכשיל את כל תהליך התקשורת.

שיח פומבי

מעמד תקשורת שבו נואם או מרצה נושאים דברים לפני ציבור מאזינים אקראי והטרוגני. תפקידי המוען והנמען קבועים ואינם עשויים להתחלף. ככל שקהל הנמענים גדל, כך גדלה הדומיננטיות של המוען בניהול מעמד התקשורת, שמאבד מגמישותו.

סוגי תקשורת

תקשורת – המילה 'תקשורת' נגזרה מן השורש ק-ש-ר, והדבר מצביע על משמעותה הבסיסית – קיום של קשר בין בני האדם. תקשורת מתרחשת כאשר אדם אחד מעביר לאדם אחר רגשות, מידע, משאלות וכדומה. התקשורת היא אירוע חברתי המתקיים באמצעות מערכת סימנים מוסכמים. היחסים שבין הסימנים ובין התכנים שהם מסמנים קובעים את טיבו של תהליך התקשורת.

תקשורת בינאישית – תקשורת פנים אל פנים. הקשר הוא בלתי אמצעי ומאפשר משוב מידי, גם הוא ללא תיווך.

תקשורת בינאישית מתווכת – המוענים והנמענים נעזרים בפתרון טכנולוגי המאפשר תקשורת ביניהם, על אף מגבלה כלשהי המונעת מהם תקשורת ישירה. גם כאן, המשוב הוא מרכיב חשוב בתקשורת.

תקשורת בקבוצה קטנה – מעמד תקשורת המתרחש בתוך קבוצת אנשים שיש להם מכנה משותף מעבר להיותם שותפים למעמד התקשורת. הגורם המשותף יוצר בקבוצה דינמיקה מסוימת. גם בתוך קבוצה קטנה תיתכן הבחנה חדה וברורה בין המוען ובין הנמענים, כמו במקרה של מורה בכיתה, ותיתכן גם אפשרות של חילופי תפקידים כמו במקרה של שיחת סלון.

תקשורת המונים – תקשורת פומבית המגיעה במהירות ובאופן סימולטני לקהל גדול, הטרוגני ואנונימי. המוען של תקשורת ההמונים הם ארגוני תקשורת מורכבים הכפופים לאילוצים ארגוניים, והפקת המסר כרוכה בעלות כלכלית.