פירסום

אקטיביזם חברתי: פעילות חברתית אשר במסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה לחולל שינוי בחברה.

גישה ניאו-מרקסיסטית: הגישה ההגמונית רואה בפרסום כלי אידיאולוגי להפצת המסרים בחברה. התהליך נעשה באמצעות תהליכי סלקציה (מיון) וקומפוזיציה (הבניה) כדי ליצור ולהעביר את המסר הרצוי. על פי גישה זו, הפרסומאים הם שותפים ומשתתפים באידיאולוגיה הדומיננטית השלטונית ומטרתם היא למכור ולהרוויח כסף.

מיתוס: סיפור בעל כוונה ומסר משמעותי, הנוגע לעצם הקיום האנושי. הוא מבטא רעיונות ואמונות פילוסופיים, דתיים ומוסריים, אידיאולוגיה או השקפת עולם חברתית. למיתוס יש עוצמה רגשית, יש בו גרעין של מציאות והוא נתפס בקבוצה תרבותית מסוימת ובתקופה מסוימת כמייצג אמת שאין עליה עוררין.

סטריאוטיפ: סכמה הנמצאת בתודעתנו ונפוצה גם בתרבות המדיה, המאפשרת לנו למיין אנשים, לשייכם לקבוצות וליצור כלפיהם ציפיות התנהגות מסוימות על פי מאפייניהם החיצוניים. כלומר, לפי הסימנים החיצוניים של הדמות (על המרקע או בחיים) כמו סממני מין, גיל, לבוש, צבע עור, צבע שיער, צבע וצורת העיניים, מבנה גוף ועוד אנחנו משייכים את הדמות לקבוצה או לקבוצות, מייחסים לדמות תכונות אופי מסוימות ומצפים ממנה להתנהג כמקובל (לדוגמה, הבלונדינית הטיפשה, המשקפופר החנון, הג'ינג'י השובב וכו').

פניית המסר: הגישה שבה המפרסם בוחר להעביר את המסר לצרכן. פניית המסר היא הבסיס למשיכת תשומת הלב של הצרכנים, והיא נועדה להשפיע על יחסם, על העניין שלהם או על רגשותיהם כלפי המוצר, השירות או הרעיון המפורסם.

פניית מסר רגשית: מוכרת גם כגישת המכירה הרכה. מתבססת על ההנחה שהדרך לעורר את עניינם של הצרכנים במסר היא באמצעות חוויות וריגושים. פרסומות כאלה מתמקדות בבניית מערכת אסוציאטיבית המקשרת רכישה או שימוש במוצר או במותג עם מילוי הצרכים הפסיכולוגיים, החברתיים או הסמליים של קהל המטרה של הפרסומת. מערכת האסוציאציות אינה מיועדת למכור את המוצר בטווח המיידי, אלא להותיר רושם על קהל המטרה, רושם אשר ישפיע על קבלת ההחלטות של הצרכן בטווח הארוך יותר. פרסומות הנוקטות גישה זו אינן מספקות מידע על המוצר המפורסם אלא מציגות אווירה תדמיתית מושכת סביבו, אשר מבטיחה לצרכן חוויה מיוחדת אם ישתמש במוצר או במותג המפורסם. פרסומות הנוקטות גישה זו נקראות גם פרסומות אמוציונליות. פרסומות אלו משלבות נרטיבים ודרמות המספרים סיפור (בצורה טקסטואלית או ויזואלית) תוך המעטה בכמות המידע הטקסטואלי או הוויזואלי על המוצר המפורסם.

פניית מסר רציונלית-שכלית: גישה זו מוכרת גם כגישת המכירה הקשה. גישה זו מבוססת על ניסיון לשכנע ולמסור מידע על פעולתו של המוצר, התועלת הטמונה בו ויתרונותיו הברורים, בדרך כלל באמצעות טיעונים ישירים והסברים ברורים, ולעיתים אף בעזרת נתונים השוואתיים. גישה זו משלבת מידע טקסטואלי וחזותי רב על המוצר ותכונותיו (פירוט מרכיביו, תיאורו, מחיר, הצגת תמונות של המוצר עצמו, תמונות האריזה וכו'). פרסומות הנוקטות גישה זו נקראות גם פרסומות אינפורמטיביות.

פרסום: העברת מסרים, בתשלום ובזהות ידועה, אל קהל יעד לצורך השגת מטרות שיווקיות באמצעות צד שלישי. הפרסום משמש אמצעי לתקשורת שכנועית לא רק כדי למכור מוצר או שירות, אלא גם כדי לקדם רעיון (המלחמה בתאונות הדרכים), ארגון או אדם (פרסום פוליטי לקראת בחירות).

קמפיין פרסום חברתי: מסע פרסומי שנועד לקדם מטרות ושירותים חברתיים שאינם למטרת רווח (הפסקת העישון, נהיגה בחגורת בטיחות, לא לנהוג בשכרות וכו').

קמפיין פרסום מסחרי: הפצת מידע על מוצר, שירות או רעיון שמטרתה להגביר מכירות באמצעות מודעות בעיתונים, שלטי חוצות, תשדירים ברדיו ובטלוויזיה. הפרסומת המסחרית נועדה למכור את המוצר, ומטרתה רווח.

אתיקה בפרסום: מסגרת של חוקים, כללים, קודים ונורמות שמטרתם להגדיר סטנדרטים בתחום הפרסום. בין הנקודות העיקריות של אתיקה בפרסום ניתן לציין: זיהוי של התוכן כפרסומת, הצגת מידע נכון ובטעם טוב, הימנעות מהטעיית הצרכן, הימנעות משימוש בפחד ומעידוד אלימות, שמירה על פרטיות הצרכן, והבנה כי פרסומת המיועדת לקטינים צריכה להיות מותאמת לגילם.

רייטינג: מדרוג. הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. ככל שהרייטינג גבוה יותר מספר הצופים גדול יותר. הטלוויזיה המסחרית זקוקה לנתוני הרייטינג כדי לתמחר את הפרסומות שהיא משדרת. ככל שלתוכנית יש רייטינג גבוה יותר ניתן לדרוש תמורת זמן הפרסום בה סכומים גבוהים יותר.