●
תקשורת סינכרונית: תקשורת באמצעות מחשב בזמן אמת, בו זמנית כמו שיחה פנים מול פנים .כלומר,
המשוחחים שולחים זה לזה הודעות בכתב, בקול או בווידיאו, המופיעות מיד לאחר שנשלחו
על הצג של בן השיח שלהם והם יכולים להשיב זה לזה מיד וברצף, כמו בשיחה פנים אל
פנים או בשיחת טלפון. תקשורת סינכרונית מצריכה מקום וירטואלי (למשל, וואטצאפ) שבו
מתכנסים האנשים לשיחה זו.
●
תקשורת א-סינכרונית: תקשורת באמצעות מחשב שלא בזמן אמת המשוב לא מיידי (מעוכבת). במקרים כאלו בני השיח שולחים הודעות
אשר כל אחת מהן מתפקדת כמו מכתב או נאום שלא ידוע מתי ייענה (דואר אלקטרוני).
לתקשורת א-סינכרונית יש השלכות לשוניות: היא יכולה להיות עשירה יותר מכיוון
שלכותבים יש זמן לערוך את הטקסט.
● שפה דבורה (מדוברת) לעומת שפה כתובה:
ü שפה כתובה – שפה רשמית יותר, מפורשת יותר ומוקפדת יותר.
משתמשים בכתיבה להעברת המסר .מאפייניה :מתוכננת, המשוב מעוכב ,רשמית
יותר שימוש בשפה מוקפדת ,עוברת עריכה ,המסר נשאר לאורך זמן .
ü השפה הדבורה (המדוברת) – משתמשים בדיבור
להעברת המסר . מאפייניה: ספונטניות, משוב מיידי ,לא רשמית ,שימוש בסלנג
,שטף דיבור ללא עריכה
·
כתיבור: היא השפה שבה
משתמשים באינטרנט . זוהי שפה כתובה ,שמשתמשת בדרכים יצירתיות להתגבר על המגבלות של
המדיה הדיגיטלית :מגבלות מקום, מספר תווים ,חוסר בהבעות פנים וטון דיבור ,מהירות
הכתיבה ועוד . השפה חדשה משלבת את השפה הדבורה והשפה הכתובה(" שפת
כלאיים" המשלבת מאפיינים של שתי מערכות לשוניות) ,הכותבים
"מדברים" בכתיבה .
מאפייניה :
v תמצות : כדי להכניס הרבה
תוכן למקום קטן צריך לתמצת ולכן החלו להשתמש במסרים קצרים כדי לכתוב בקצב שמדברים "שפה
מקוצרת" :שימוש בהלחמים (חיבורי מילים כמו בצפר) ,ראשי
תיבות (חבל"ז) ושיבושי שפה(מחליפים אותיות משפה תקנית לאותיות לועזיות
ומספרים כמו פ33ה ,u4
וכדומה .
v אייקונים כשפה :שימוש באייקונים ואימוג'ים (לביטוי רגשות והבעות פנים).
v הכפלת אותיות ושימוש רב בסימני פיסוק ,כדי להתגבר על כך שאנו לא שומעים/רואים את בן השיח (כפיצוי על היעדר
הקול והרגש ) ולכן לדוגמא משתמשים באותיות גדולות כדי להבע כעס ,חוזרים על אותיות
כדי להדגיש עניין או מצב רוח .(אימממממא אנייי מתרגשתתתתתת!!!!!!!).
v שימוש בשפה האנגלית (OMG) בגלל היותה שפה בינלאומית
ושפת האינטרנט .
v שפת גוף דיגיטלית ואמוטיקונים – כדי לפצות על כך שאנו לא רואים את בן השיח שלנו משתמשים באמוטיקונים .
אלו הם סימנים גרפיים ברשת המייצגים רגשות . באנגלית emoticon שזה שילוב של emotion ו icon . הפרצופון (סמיילי) משמש להבעת רגשות בעת שיחה בכתב .
·
סלנג: סלנג
הוא סגנון דיבור קליל אשר נעשה בו שימוש בנסיבות לא רשמיות.
הסלנג מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסייה, והוא חלק מהלשון המדוברת. הסלנג נחשב
"כברית עממית" . הסלנג אינו שפה שלמה ,אלא אוצר מילים וביטויים אשר
משולב במבנה של השפה ,הנשלט על ידי כלליה המחייבים . הסלנג הוא סטיות מודעות מן
התקן . בעבר נתפס הסלנג כמשלב לשוני נמוך, אך הגישה המתגבשת בימים אלו רואה בו רמת
לשון לגיטימית ומתוכננת, אשר נעשה בה שימוש מכוון המתאים לנסיבות השיח. לדוגמא סלנג צבאי ,חמשוש ,שפה של בני נוער וכדומה .
·
סלנג אינטרנטי: כמו בעולם הדפוס ,גם
השפה הכתובה של האינטרנט כוללת מגוון ז'אנרים של הלשון הכתובה המעונבת .המהפכה
הלשונית של האינטרנט היא היותו כור היתוך ללשונות הדיבור והכתיבה. לסלנג ברשת
מעמד זהה למעמדו בשפה המדוברת, אך האינטרנט מאפשר למילות ולביטויי סלנג לבוא
לידי ביטוי בכתב. באינטרנט צצים סמנים תחביריים חדשים (הצמדת # לנושאי
השיחה, נקודה בתחילת המשפט ".בעיה" צורות דקדוקיות בלתי מקובלות –
"כנסו" – או "כנסו- כנסו" (בהכפלה) – במקום היכנסו; הצמדת מילות יחס למילים הבאות אחריהן – אין
רווחים כמו בדיבור השוטף; שימוש בסופיות השאולות מאנגלית – "עדכוניישן").
·
ילידים דיגיטליים: אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת
הבינאישית מתווך מחשב (הנוער של היום) . ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים
ניידים ,מחשבים ובעיקר האינטרנט הפכו לחלק אינטגרלי(בלתי נפרד) בחייהם. הם פיתחו
דרכים להתמודד עם הצפת המידע ,בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות .
מאופיינים במיומנות גבוהה של תפעול ושימוש בטכנולוגיה ולהסתגל בקלות לשינויים
טכנולוגיים . "שפת האם" הטבעית של תלמידים היא שפת העולם הדיגיטלי
"בו זמנית ,מיידית ומספקת גישה בלתי מוגבלת למידע .
·
מהגרים דיגיטליים: בני הדור הקודמים להם, שנולדו לפני המצאת המחשב הביתי ואימצו את
הטכנולוגיה בשלב מאוחר יותר בחייהם ולכן עבורם היא שפה חדשה . הם מתייחסים
לטכנולוגיה בחשש ,בשיפוטיות ובביקורתיות .
·
חיברות (סוציאליזציה): חיברות הוא התהליך
שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק,
שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה
מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי
ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים. תהליך החברות מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים
שונים שמשפיעים על חינוכו והתפתחותו. מקובל למנות מספר סוכני חיברות עיקריים: (א).
הורים ובני משפחה, (ב). מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה, (ג). חברים – ובמיוחד
קבוצת השווים, (ד). אמצעי התקשורת. אמצעי
תקשורת ההמונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, פרסומות וכו') הם אחד מסוכני חיברות רבים בחברה. למעשה,
התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.
·
אובדן הילדות (ניל פוסטמן): "בעידן תקשורת
ההמונים הילדות הולכת ונעלמת." בתרבות המודרנית בה שולטת הטלוויזיה (והיום
האינטרנט) ישנו מצב של אובדן הילדות- גישה זו טוענת כי המהפכה האלקטרונית
והטכנולוגיה של המידע מאפשרת לכל אחד להגיע למגוון חומרים, בעיקר
הטלוויזיה/אינטרנט - שלא מפרידים בין הקהלים השונים. ילדים חשופים מגיל צעיר למידע
של מבוגרים, מצטמצם פער הידע, בינם לבין המבוגרים. המידע מגיע לכולם, לכן אין
סודות, ובלי סודות, לדברי פוסטמן, אין ילדות. אובדן הילדות מתבטא בהתערערות סמכות ההורים/המבוגרים/המורים, בהפחתת
האינטימיות בין הורים לילדים, בהפחתת התלות ההדדית והנאמנות ביניהם (מה שאפיין
בעבר את יחסי הורים-ילדים). ילדים נחשפים לתכנים שאינם מתאימים לגילם מבחינה רגשית
ושכלית. הם אינם מבחינים בין מסרים שיש ביכולתם להתמודד עימם לבין מסרים המתאימים
למבוגרים, שאיתם הם לא בהכרח יכולים להתמודד. התוצאה – ילדים קולטים מידע
"קשה לעיכול", מחקים מודלים התנהגותיים לא ראויים / מתאימים לגילם. דוגמא : ילדים שצופים בתוכניות ריאליטי נחשפים לערכים שליליים כמו לנצח בכל מחיר
גם על ידי השפלה ,רמאות ופגיעה באחר . ערכים אלה שונים ממה שההורים ומערכת החינוך
רוצים להנחיל ,אך ללא תיווך של מבוגר ,לצעירים ,אין יכולת לבקר או להתנגד למה שהיא
מלמדת אותם על החברה ועל איך לתפקד בה בהצלחה .
·
אלימות ובריונות ברשת: בריונות ברשת
היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או
לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחד מאמצעי המדיה הדיגיטליים.
היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים.
המדובר בהתנהגות חזרתית (שחוזרת על עצמה), תוך שימוש לרעה בסמכות, או בכוח בעזרת
אמצעים אלקטרוניים שצוינו לעיל.
·
דטרמניזם טכנולוגי - (דטרמיניזם – מילה
לטינית/לועזית שמובנה לקבוע מראש. אמונה שאין
בחירה חופשית בעולם, יש סיבה מכוונת לכל המתרחש)
גישה זו טוענת
כי אמצעי התקשורת מעצבים את החברה שבתוכה הם מתקיימים, ושבהצגתם את העולם
דרך האמצעים הטכנולוגיים והנרטיבים (סיפורים) שלהם, הם מביאים לשינויים בצורתה
ובאופייה של אותה חברה, זאת על פי תכתיבי המדיום המרכזי שלה (טלוויזיה, עיתון,
אינטרנט). (לדוגמא:
בחברה מערבית, רוב האוכלוסייה מחוברת לאינטרנט, נחשבת למפותחת יותר לעומת העולם
השלישי שכלל לא מחובר לטכנולוגיה). זוהי גישה ששמה דגש משני על תכני הטלוויזיה
ומתרכזת בהשפעת הטכנולוגיה הטלוויזיונית על החברה. התוכן, על פי תפיסה זו, הוא חסר השפעה, או שהוא
מוצב במקום השני. במרכז עומדת קביעתו של "מרשל מקלוהן": "המדיום הוא
המסר" (אמצעי
התקשורת משפיע על המסר). עיקר השפעתם של אמצעי התקשורת היא על בני הנוער שנולדו
לעידן הטכנולוגי (דור הטלוויזיה והאינטרנט).
·
הסתה ברשת – פרסום אמירות ,ביטויים ,מילים הכוללות הסתה
,גזענות ,הדרה ואלימות או התבטאויות ואירועים בנושא שנאה המופיעים ברשת ,באתרי
האינטרנט השונים שמעודדים מעשי אלימות או טרור או תמיכה או הזדהות עמו .על פי
תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה
אלימות או טרור .הרשת הוא כלי אפקטיבי ביותר להפצת תכנים מסיתים וזאת בשל מגוון
התכונות הייחודיות לתקשורת האינטרנטית כמו התפוצה העצומה של המידע שעלול להגיע
ליעד אשר יונע לפעולה .
פרסום זה פוגע בערכו ובכבודו של כל אדם
שמכוונים אליו אמירות מסוכנות שעלולות לדרבן אנשים נוספים לאמירות אלימות ולמעשים
אלימים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה